Divrei HaYamim II 3 – דברי הימים ב ג‏ – Mikraot Gedolot

(א) וַיָּ֣חֶל שְׁלֹמֹ֗ה לִבְנ֤וֹת אֶת⁠־בֵּית⁠־יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם בְּהַר֙ הַמּ֣וֹרִיָּ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִרְאָ֖ה לְדָוִ֣יד אָבִ֑יהוּ אֲשֶׁ֤ר הֵכִין֙ בִּמְק֣וֹם דָּוִ֔יד בְּגֹ֖רֶן אׇרְנָ֥ן הַיְבוּסִֽי׃

Then Solomon began to build the house of Hashem at Jerusalem on Mount Moriah, where He had appeared to David his father; at the place which David had prepared in the threshing floor of Ornan the Jebusite.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

(א-ז) בניין בית המקדש * – מלכים א ו׳:א׳-י׳

וּשְׁרִי שְׁלמה לְמִבְנֵי יַת בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ בִּירוּשָׁלַםִ בְּטוּר מוֹרִיָה בַּאֲתַר דִפְלַח וְצַלִי אַבְרָהָם תַּמָן בִּשְׁמָא דַייָ הוּא אֲתַר אֲרַע פּוּלְחָנָא דְתַמָן פָּלְחִין קֳדָם יְיָ כָּל דָרַיָא וְתַמָן אַסֵיק אַבְרָהָם יַת יִצְחָק בְּרֵיהּ לַעֲלָתָא וְשֵׁזְבֵיהּ מֵימְרָא דַייָ וְאִתְמְנֵי דִכְרָא חִלוּפֵיהּ תַּמָן צַלִי יַעֲקב בְּמֵעַרְקֵיהּ מִן קֳדָם עֵשָו אֲחוֹי תַּמָן אִתְגְלִי מַלְאָכָא דַייָ לְדָוִד בִּזְמַן דְאַתְקֵין מַדְבְּחָא בְּאַתִרָא דִיזְבַן מִן אַרְוָן בְּבֵית אִדְרֵי דְאַרְוָן יְבוּסָאֵי.

בהר המוריה – לפי אשר שם נראה הקב״ה לדוד בגרן ארנן בהעצר המגפה והוא הר המוריה מקום דוד.

on Mount Moriah because the Holy One, blessed be He, appeared to David in the threshing floor of Ornan when the plague stopped, and that is Mount Moriah, David's place.

בהר המוריה – למדנו מזה כי במקום שנעקד יצחק שם היה בית המקדש.

ויחל – מלשון התחלה.

אשר נראה – אשר שם נראה המקום ב״ה לדוד אביו ויאמר על ירידת האש שעל המזבח כמ״ש ויענהו באש מן השמים (דברי הימים א כ״א:כ״ו).

אשר הכין – על שלמה יאמר שהוא הכין לבנות במקום שקבע דוד בגורן וכו׳.

ויחל וגו׳ אשר נראה – ה׳ שמה לדוד – ע״י שירדה שם אש מן השמים, ויתכן כי באשר נאמר (בראשית כ״ב:י״ד) בהר ה׳ יראה – ששם יראה ה׳ בעתיד ותתגלה שכינתו בבהמ״ק ששם היה המקום שנעקד יצחק, עז״א אשר נראה לדוד.

אשר הכין – שדוד הכין שם המקום, כי דוד חפר היסודות וכרה שיתין ועשה הכנות בעמקי האדמה כמ״ש חז״ל, ונקרא המקום ההוא מאז מקום דוד, ע״ש מ״ש ע״פ עד אמצא מקום לה׳, וכשמצא המקום קראו על שמו, המקום שמצא דוד בגורן ארנן.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ב) וַ֠יָּ֠חֶל לִבְנ֞וֹת בַּחֹ֤דֶשׁ הַשֵּׁנִי֙ בַּשֵּׁנִ֔י בִּשְׁנַ֥ת אַרְבַּ֖ע לְמַלְכוּתֽוֹ׃

And he began to build on the second day of the second month, in the fourth year of his reign.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּשְׁרִי לְמִבְנֵי יָתֵיהּ בְּיַרְחָא דְאִיָר הוּא יַרְחָא תִּנְיָנָא בִּתְרֵין יוֹמִין לְיַרְחָא בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתֵיהּ.

ויחל לבנות בחדש השני – מפורש בתחילת ראש השנה ירושלמי ופתרון בחדש השני בשני בחדש אייר לפי שרוצה לומר בשנת ארבע למלכותו הוצרך לכפול ולומר בשני ודוגמא והמים היו הלוך וחסור עד החודש העשירי (בראשית ח׳:ה׳) ודוגמא במלכים בשנה הרביעית בחדש זיו הוא חדש השני למלוך שלמה וגו׳ (מלכים א ו׳:א׳) מוסב על השנה הרביעית ואז בשנת ארבע למלכותו התחיל בשני כי כל ימי החורף לא היה יכול מפני הקור ובניסן לא היה יכול מפני הפסח.

And he commenced to build in the second month This is explained at the beginning of Tractate Rosh Hashanah Yerushalmi (1:1), and the meaning is: the second of Iyar. Since he wished to say, "in the fourth year of his reign,⁠" he had to repeat and say, "in the second.⁠" A similar instance is (Gen. 8:5): "And the waters continued to diminish until the tenth month, etc.⁠" Another similar instance is (I Kings 6:1): "in the fourth year in the month Ziv, which was the second month of Solomon's reign, etc.⁠" This refers back to "the fourth year,⁠" and then in the fourth year of his reign he commenced in the second [month], because all the days of the winter he could not [build] because of the cold, and in Nissan he could not [build] because of Passover.

בחדש השני בשני – פי׳: ¹ביום שני לשבוע; או הוא כפל דבר, ²כמו ״עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש״ (בראשית ח׳:ה׳). ³ורבותי׳ ז״ל אמרו (בבלי ר״ה ג׳.) כי לפיכך אמ׳ ״בשני״ – להורות כי מניסן מונין למלכי ישראל; לפיכך אמ׳ ״בחדש השני בשני״, כי החדש שהוא שני לחדשי השנה הוא שני גם כן למנין המלכים.

1. ביום שני לשבוע. בבבלי ראש השנה ג׳. נמצא שלא יתכן כך, כי לא מצאנו דוגמאות אחרות של מספרים המתייחסים ליום השבוע. אך רד״ק כנראה אינו משוכנע מטענה זו. רד״ק נמנע מלהציע שהכוונה היא ליום השני שבחודש (כבתרגום); ואולי הוא מקבל את טענת הגמרא שם שאם כך הכוונה, היה צריך להיות כתוב במפורש ״שני בחדש״.

2. כמו ״עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש״. בפסוק שם כתוב: ״והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראה ראשי ההרים״. כנראה, ניתן לומר כי באותו פסוק יש צורך לכפילות כדי לברר שאותו ״אחד לחדש״ שבחלקו השני של הפסוק מתייחס אמנם לחודש העשירי, ושכוונת הפסוק היא שבחודש העשירי המים חסרו במידה שהיה אפשר לראות את ראשי ההרים; שהרי היה מקום לטעות ולהבין שהמים חסרו לגמרי בחודש העשירי, כמו שמעיר רד״ק עצמו בפירושו על אותו פסוק. ובכן הדוגמה דורשת עיון. נדמה שהמיוחס לרש״י מיישם את הדוגמה הזאת לפירושם של רז״ל אשר מזכיר רד״ק להלן (אך המיוחס לרש״י מצטט אותו מהירושלמי, במקום הבבלי שמציין רד״ק), ומפרש שהוצרך לכפילות כאן – כמו שהפסוק בבראשית הוצרך לכך (כפי שהסברנו) – כדי לברר שהחודש השני שבשנה הרביעית למלכות שלמה הוא הוא החודש השני למניין החדשים. ברם, דבריו אינם ברורים, וקשה לדעת אם כך היא באמת כוונתו.

3. ורבותי׳ ז״ל אמרו וכו׳. מכאן עד סוף הדיבור חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.

In the second month, ba-sheni (=on/in the second). This means: on the second day of the week. Alternatively, it is a repetition, as in: “until the tenth month; in the tenth [month], on the first of the month” (Genesis 8:5). Our Sages, of blessed memory (b. Rosh Hashanah 3a), say that the text says ba-sheni is to impart that [the number of years of the reign of] Israelite kings is counted from Nisan. That is, it says “In the second month, in the second” because the month that is second in the yearly cycle is also second for counting [the years] of Israelite kings.

בחדש השני בשני – רוצה לומר: בשני לחדש השני והוא אייר.

בשני – ביום שני בשבת או בחודש ורז״ל דרשו בו בר״ה.

בחדש השני בשני – הוא פי׳ למ״ש במלכים בשנה הרביעית הוא החדש השני למלוך שלמה, שר״ל מפני שלמלכי ישראל מניסן מנינן הוא בשנה הרביעית וחדש השני למלכותו, כמו שפי׳ חז״ל בר״ה, ושלא נפרש שמ״ש למלוך שלמה מוסב על השנה לבד כפי׳ המפ׳, באר בחדש השני (למנין החדשים) בשני בשנת ארבע למלכותו למנין שנות וחדשי המלוכה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םהכל

(ג) וְאֵ֙לֶּה֙ הוּסַ֣ד שְׁלֹמֹ֔ה לִבְנ֖וֹת אֶת⁠־בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים הָאֹ֡רֶךְ אַמּ֞וֹת בַּמִּדָּ֤ה הָרִֽאשׁוֹנָה֙ אַמּ֣וֹת שִׁשִּׁ֔ים וְרֹ֖חַב אַמּ֥וֹת עֶשְׂרִֽים׃

Now these are the foundations which Solomon laid for the building of the house of God. The length by cubits after the ancient measure was sixty cubits, and the breadth twenty cubits.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְאִלֵין מָשְׁחָתָא דְבַסִים יָתֵיהּ שְׁלמה כַּד שָׁרֵי לְמִבְנֵי יַת בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ אוּרְכָּא בְּמָשְׁחָתָא קַדְמַיָתָא עַתִּיקָתָא אַמִין שִׁתִּין וּפוּתְיָא אַמִין עַשְרִין.

הוסד שלמה – כמו יוסד, הורד שאול (ישעיהו י״ד:י״א) כמו יוּרד שאול, ומוכיח חברו יֻצַּע רִמָּה (שם).⁠^א ויש אומרים כל מדה ומדה^ב אשר הוסד בציווי שלמה המלך, ואלה אשר הוסד לבנות בית ה׳, אורך אמות ששים במדה הראשונה – אשר מדד בה אביו והציב ציונים וכרת שיתין ותקן את^ג הכל, ושלמה בנו לא החליף ולא שינה ממדותיו אפילו כמלא אצבע.

הארך אמות ששים ורחב אמות עשרים – מדד ארכו של בית קדשי הקדשים עם רחבו של היכל כ׳ אמות, שנאמר:⁠^ד

א. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853, ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32 חסר ״ומוכיח.. רמה״.

ב. בכ״י רוסטוק חסר ״ומדה״.

ג. בכ״י רוסטוק 32 חסר: ״את״.

ד. בכ״י רוסטוק 32 חסר ״שנאמר״.⁠

ה.

הארך אמות במדה – ולפי שהפסיק ואמר במדה הראשונה אומר עוד אמות כלומר אורך אמות הבית ששים אמה בין דביר להיכל ורחב אמות כ׳.

the length in cubits, in the first measure And since he interrupted and said "in the first measure,⁠" he says again, "cubits,⁠" i.e., the cubit length of the House was sixty cubits, including the Debir and the Heichal, and the breadth was twenty cubits.

ואלה הוסד שלמה לבנות את בית האלהים – ¹פי׳: ואלה התכונות והמדות אשר הוסד שלמה לבנות בהם את בית האלהים. ²ו״הוסד״ פי׳: התיעץ, ³כמו ״יסד המלך״ (אסתר א׳:ח׳), ״יסדת עז״ (תהלים ח׳:ג׳), ״נוסדו יחד״ (תהלים ב׳:ב׳); והכל ענין יסוד, כי העצה והסוד למעשה כיסוד לבנין. והעצה והסוד בבנין הבית לקח שלמה מדוד אביו, כמו שאמ׳ למעלה ״ויתן דוד לשלמה בנו את תבנית האולם״ (דברי הימים א כ״ח:י״א).

⁴במדה הראשונה – פי׳: במדה שנעשה בה המשכן וכליו – כאותה האמה היא האמה הזאת. ואמרו במשנה (משנה כלים י״ז:י׳): אמת הבנין ששה טפחים, ושל כלים חמשה.

אמות ששים – ⁵הדביר היה בכללו.

1. פי׳: ואלה התכונות והמדות וכו׳. השוו התרגום.

2. ו״הוסד״ פי׳: התיעץ וכו׳. בספר השרשים ערך ״סוד״ כותב רד״ק ששורש ״הוסד״ בפסוקנו הוא ״סוד״, שהוא ענין עצה, שכן התיעץ שלמה עם דוד אביו; אבל מדוגמאותיו כאן ומדבריו בספר השרשים ערך ״יסד״ נראה שהוא מפרש אותו משורש ״יסד״. כידוע, שרשים כאלה יכולים להיות דומים אחד לשני במשמעותם, כגון ״יצר״ ו״צור״, כמו שכותב רד״ק במכלול פ״ח:-פ״ט.; ובכן, נראה שהוא מתכוון גם לדמות את השרשים ״יסד״ ו״סוד״ אחד לשני, ״כי העצה והסוד למעשה כיסוד לבנין״, למרות שאין הוא מזכיר דוגמה זו ברשימתו הארוכה שם במכלול. והשוו גם המיוחס לתלמיד רס״ג.

3. כמו ״יסד המלך״ וכו׳. בדוגמאות האלה משמעות ״יסד״ היא קביעה (השוו פירושיו על הפסוקים בתהלים), שהיא דומה לענין עצה בעיני רד״ק.

4. במדה הראשונה. פי׳. בכת״י פריס (ובנדפס המבוסס עליו) הוסף כאן ״האמות היו במדה הראשונה״. יתכן שביטוי זה הוא מקורי ושהושמט ״פי׳...במדה הראשונה״ משאר כתבי-היד מחמת טעות-הדומות, ושרק אחר כך הוחזרה המילה ״פי׳⁠ ⁠⁠״ מפני שהיא מתאימה לסגנונו הרגיל של רד״ק.

5. הדביר היה בכללו. הדביר הוא קודש הקדשים; ומידות הבית כאן הן של ההיכל והדביר, כמו שכותב רד״ק בפירושו למלכים א ו׳:ב׳ ד״ה ״ששים״.

It is these with which Solomon husad to build the House of God. This means: These are the characteristics and the dimensions with which Solomon husad to build the House of God. Husad means “was advised,” akin to yissad ha-melekh (=the king established; Esth 1:8), yissadta ‘oz (=You have established strength; Ps 8:3), and nosedu yaḥad (=plotted with one another; Ps 2:2): they all have the sense of yesod (=a foundation), because advice and guidance (sod) for action is like a yesod (=foundation) for a building. Solomon received the advice and guidance for the construction of the Temple from his father David, as it says above, “David gave his son Solomon the plan of the porch” (1 Chronicles 28:11).

By the former measure. This means: by the measure by which the Tabernacle and its furnishings were made: this cubit is equal to that one. It says in the Mishnah (Kelim 17:10): “The cubit was six fistlengths for the building and five for the furnishings.”

Sixty cubits. The inner Sanctuary is included in this.

ואלה הוסד שלמה – הנה הוסד הוא מקור והרצון בו ההתיסד שעשה שלמה לבנות את בית האלהים על היסוד ההוא.

הארך אמות במדה הראשונה – אחשוב שאמר במדה הראשונה כי מה שנכלל בזה היסוד היה המכוון הראשון בבנין הבית כי בו היה הקדש וקדש הקדשים אך במדה השני׳ שהיתה כוללת חצר הכהנים והיה זה הבית באמצעה באופן מה היה היה גדול מזה השעור הרבה והנה לא זכר בזה המקום רוחב האולם וזכר בס׳ מלכים שכבר היה רחבו עשר אמות ולא זכר בספר מלכים קומת האולם וזכר בזה המקום שקומתו היתה מאה ועשרים אמה.

ואלה הוסד – אלה מספרי האורך והרוחב אשר הניח היסוד לבנות וכו׳.

במדה הראשונה – במדת האמה שנעשה בה המשכן שהיתה ראשונה לבנין המקדש והיא היתה בת ששה טפחים.

האורך – שיעורו, האורך אמות ששים, והמלות ״אמות במדה הראשונה״ מוסגר, ופי׳ המפ׳ שר״ל באמת בת ששה, שחשבו אמות בנין בימי משה (כי סתם אמות היו קטנות, כמו שנראה ממ״ש ביחזקאל (מ׳, ה׳) באמות אמה וטפח), ויש לומר ג״כ שדוד מדד מספר האמות בעת שחפר היסודות ומשמיענו ששלמה לא שינה המדה הראשונה שמדד אביו.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םהכל

(ד) וְהָאוּלָ֡ם אֲשֶׁר֩ עַל⁠־פְּנֵ֨י הָאֹ֜רֶךְ עַל⁠־פְּנֵ֤י רֹֽחַב⁠־הַבַּ֙יִת֙ אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֔ים וְהַגֹּ֖בַהּ מֵאָ֣ה וְעֶשְׂרִ֑ים וַיְצַפֵּ֥הוּ מִפְּנִ֖ימָה זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃

And the porch that was before it, its length, according to the breadth of the house, was twenty cubits, and its height one hundred and twenty; and he overlaid it within with pure gold.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְאוּלָמָא דְעַל אַפֵּי אוּרְכָּא עַל אַפֵּי פוּתְיָא דְבֵיתָא אַמִין עַשְרִין וְרוּמָא מְאָה וְעַשְרִין וְחֲפָהִי מִן לְגָיו דְהַב דְכֵי.

והאולם אשר על פני הארך – אורך של אולם שעל פני רוחב הבית כ׳ שהרי אורך האולם בכל רוחב הבית כ׳ אמה מצפון לדרום וכל מדה יתירה קרויה אורך והפחותה קרויה רוחב ולפי שבהיכל מדתו ממזרח למערב יתירה קרויה אורך ומן הצפון לדרום פחותה קרויה רוחב ובאולם שמדתו מן הצפון לדרום יתירה קרויה אורך ומדתו מן המזרח למערב שהיא פחותה קרויה רוחב ורחב האולם עשר כמפורש עשר באמה רחבה על פני הבית (מלכים א ו׳:ג׳).

והגובה מאה ועשרים – ובמלכים כתיב ושלשים אמה קומתו (מלכים א ז׳:ב׳) הא כיצד גובה הקומה מקרקעית הבית עד קרוי עלייה ראשונה שלשים אמות ומעלייה לעלייה עד גג העליון תשעים אמות כדכתיב ויתן דוד לשלמה בנו את תבנית האולם ואת בתיו וגנזכיו ועליותיו (דברי הימים א כ״ח:י״א), מכלל שהיו שם עליות.

ויצפהו מפנימה זהב – בפנים ההיכל שהוא הבית הגדול חפה זהב ולא האולם וזהו שמפרש והולך היאך עשה ואת הבית הגדול חפה מבפנים כל הבית זהב טהור חפה עץ ברושים (דברי הימים ב ג׳:ה׳) שכל הבית הדביר וההיכל צפה מתחילה עצי ברושים ואחר כך ויחפהו זהב טוב (דברי הימים ב ג׳:ה׳) על קירות הברושים ומשום צפוי זהב שרצה לצפות הבית חפהו מתחילה בעצים כדי שיתקיים הזהב בחוזק שהיה מחזק לזהב במסמרים בציורי העץ שהיה מצייר ציורין בעץ תמורים הם אילנות כמין תמרים וכרובים ובמלכים כתיב וקלע עליהם מקלעות כרובים ותמורות ופטורי ציצים (מלכים א ו׳:ל״ב), כמו ויצץ ציץ (במדבר י״ז:כ״ג), ופטורי כמו פוטר אדם אשתו אנטווארפין בלשון אשכנז, (מפי רבינו אלעזר ב״ר משולם ז״ל).

And the vestibule, the length of which was The length of the vestibule, opposite the breadth of the House, was twenty, for the length of the vestibule, which was opposite the breadth of the House, was twenty cubits from north to south, and every larger dimension is called length, and the smaller one is called breadth, and since in the Heichal, its measurement from east to west is larger and from north to south is smaller, it is called the breadth, but in the vestibule, whose measurement from north to south is larger, it is called the length, and its measurement from east to west, which is smaller, is called the breadth, and the breadth of the vestibule was ten cubits, as is delineated in I Kings (6:3): "ten cubits was the breadth thereof before the House.⁠"

and the height was one hundred and twenty But in I Kings (6:2), it is written: "and thirty cubits the height thereof.⁠" How so? The height of the [first] floor from the floor of the house to the ceiling of the first upper story was thirty cubits, and from upper story to upper story up to the highest roof was ninety cubits, as is written: (I Chron. 28:11): "And David gave his son Solomon the pattern of the vestibule and its houses and its treasures and its upper stories.⁠" From there it can be deduced that there were upper stories there.

and he overlaid it from within with pure gold The inside of the Heichal, which was the greater house, he overlaid with gold, but not the vestibule, and he proceeds and delineates further how he did it. And the greater House He overlaid the entire House with pure gold. he overlaid with juniper wood – Heb. עֲצֵי בְרוֹשִּׁים. [This translation follows Yehuda Feliks, Nature & Man in the Bible, pp.110f.] For the entire House, the Debir and the Heichal, he first overlaid with juniper wood, and afterwards, "he overlaid it with fine gold" over the walls of juniper, and because of the overlaying of gold, with which he wished to overlay the House, he overlaid it first with wood in order that the gold would adhere firmly, for he would reinforce the gold with nails, with the decorations of the wood, for he made decorations in the wood. palm trees – Heb. תִּמּרִים. They are trees like a sort of palm trees and cherubim, and in I Kings (6:32) it is written: "and he carved upon them carvings of cherubim and palm trees and open flowers (וּפְטוּרֵי צִצִּים),⁠" like (Num. 17:23) "and it sprouted fruit (וַיָּצֵץ צִיץ)". And פְטוּרֵי is like "A man frees (פּוֹטֵר) his wife (entwerfen in Middle High German). (From Rabbi Eliezer the son of Rabbi Meshullam of blessed memory.)

והאולם אשר על פני הארך על פני רחב הבית – פי׳: והאולם ¹שהיה על פני רחב הבית ²היה לו על פני הארך עשרים אמה, כי ארכו לרחב הבית, כי השטח הגדול יקרא ״ארך״ והקטן ״רחב״, והנה ³ארך האולם לרחב הבית.

והגבה מאה ועשרים – ⁴ובספר מלכים לא זכר גבה האולם, אך זכר גבה הבית: ״ושלשים אמה קומתו״ (מלכים א ו׳:ב׳). יתכן כי האולם לבדו ⁵היה לו זה הגבה והוא היה גבוה על הבית. ⁶או היה כל הבית גבוה כאחד; ומה שאמ׳ במלכים ״ושלשים אמה קומתו״ – מקרקע הבית עד הספון, ולמעלה מן ⁷הספון היו ⁸ג׳ עליות גבהן תשעים אמה, כמו שאמ׳ ״וגנזכיו ועליותיו״ (דברי הימים א כ״ח:י״א). וכן אמר: ״והעליות חפה זהב״ (להלן פס׳ ט). והקרוב אצלי כי האולם לבדו היה לו זה הגבה, ובו היו העליות; לפיכך יחש העליות אל האולם, כמו שאמ׳ ״ויתן דוד לשלמה בנו את תבנית האולם ואת בתיו וגנזכיו ועליותיו וחדריו הפנימים״ (דברי הימים א שם). כי אין ספור האולם בכלל הבית ולא הבית בכלל האולם, לא בספר מלכים ולא בזה הספר; לפיכך, מה שאמ׳ ״והגבה מאה ועשרים״ על האולם לבדו אמ׳.

ואין טענה בעבור שאמ׳ ״והגבה מאה ועשרים״ ולא אמ׳ ״וגבהו״ ידמה כי על כל הבית אמ׳, ⁹כי הנה אמר ״על פני הארך״ ולא אמ׳ ״על פני ארכו״. ומה שאמ׳ ״ויתן דוד לשלמה בנו את תבנית האולם״ ¹⁰אין בכללו ההיכל והדביר, ¹¹אלא בכלל ״ובתיו״. ויחש ההיכל אליו, ואע״פ שההיכל היה ארוך ממנו; לפי שהאולם היה הבית החיצון, יחש הבתים הפנימים אליו, והם ההיכל והתאים אשר בקירותיו. וזכר אחריהם ״בית הכפרת״ (דברי הימים א שם), והוא הדביר ששם הארון, שהוא פנימי לכולם. ¹²ומדברי רבותי׳ ז״ל נראה גם על ההיכל והדביר היו עליות.

1. שהיה על פני רוחב הבית. האולם היה בצד המזרחי של ההיכל על פני כל הרוחב שלו.

2. על פני הארך עשרים אמה. ר״ל: ארכו של האולם היה עשרים אמה.

3. ארך האולם לרחב הבית. בפסוק המקביל במלכים א ו׳:ג׳ מבואר שרוחב האולם – כלומר: השטח היותר קצר שלו – היה עשר אמות; ובכך, שטחו של עשרים אמה, שהיה על פני רוחב הבית, הוא השטח הגדול המהווה את ה״אורך״. השוו דבריו ודברי שאר המפרשים שם, והמיוחס לרש״י כאן.

4. ובספר מלכים וכו׳. השוו דבריו שם.

5. היה לו זה הגבה. ר״ל: מאה ועשרים אמה.

6. או היה כל הבית וכו׳. השוו המיוחס לרש״י. ר׳ יוסף קרא על הפסוק במלכים מפרש בשם ר׳ מנחם בר חלבו שגובה הבית היה מאה אמה (כמו שנמצא במשנה מדות ד׳:ו׳ לענין בית שני), ושלפי זה העליות היו שבעים אמה; אך אין הוא מתחייס למספר ״מאה ועשרים״ שבפסוקנו.

7. הספון. תקרת הבית.

8. ג׳ עליות. לפי זה, כנראה, גובהה של כל אחת מהשלש היה שלשים אמה. ברם, המספר ״ג׳⁠ ⁠⁠״ מופיע רק בענף אחד של עדי-נוסח, ואמנם לא מצאתי מקור לכך שהיו דווקא שלש עליות.

9. כי הנה אמר ״על פני הארך״. והכוונה בזה לאורך האולם דווקא, ולא לאורך כל הבית, שהיה גדול יותר.

10. אין בכללו ההיכל והדביר. כי אם היו ההיכל והדביר בכלל ״האולם״, המילה ״ועליותיו״ היתה מתייחסת גם להם; ורד״ק הלא טוען שלהיכל ולדביר לא היו עליות.

11. אלא בכלל ״ובתיו״. ר״ל: ההיכל והדביר הם בכלל ״ובתיו״.

12. ומדברי רבותי׳ ז״ל וכו׳. במסכת מדות ד׳:ה׳-ו׳ מבואר שבבית שני היתה עלייה של ארבעים אמה מעל ההיכל והדביר; אבל לא מצאתי מקור בדברי רז״ל שהיו עליות על ההיכל והדביר בבית ראשון. דברי רד״ק אלה חסרים בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהם מתוספותיו.

The porch that, spanning the length, spanning the width of the Temple. This means: The porch that was positioned along the width of the Temple spanned twenty cubits in length, because its length spanned the width of the Temple. Because the longer surface is called the length and the shorter one the width, the “length” of the porch spanned the “width” of the Temple.

And the height [of the porch] was one hundred and twenty [cubits]. In the book of Kings the text does not mention the height of the porch, but it does mention the height of the Temple: “and the height was thirty cubits” (1 Kings 6:2). It might be that the porch alone was this tall, and that it extended above the Temple. Alternatively, the entire Temple was the same height; and when it says in Kings “and its height was thirty cubits” it means from the floor of the Temple to the ceiling, whereas above the ceiling there were upper stories ninety cubits high, as it says “its storerooms and its upper chambers” (1 Chronicles 28:11). Indeed, it says [here], “and the upper chambers he overlaid with gold” (v. 9). But what I consider most likely is that the porch alone was this tall, because it contained the upper chambers. That is why the text relates the upper chambers to the porch when it says, “David gave his son Solomon the plan for the porch and its chambers, its storerooms, and its upper chambers and inner rooms” (1 Chronicles ibid.). After all, the description of the porch is not included with [that of] the Temple, nor is [the description of] the Temple included with [that of] the porch, either in the book of Kings or in this book. When the text says, “and the height was one hundred and twenty,” therefore, it refers to the porch alone. There cannot be an objection on the grounds that, because it says “and the height was one hundred and twenty” instead of “and its height,” it seems to refer to the entire Temple. After all, it says “spanning the length,” not “spanning its length.” When the text says, “David gave his son Solomon the plan for the porch,” this does not include the Great Hall and the inner Sanctuary. Rather, they are included in “and its chambers.” The text relates the Great Hall to [the porch] even though the Great Hall was longer than it: because the porch was the outer chamber, the text relates the inner chambers—that is, the Great Hall and the recesses in its walls—to the porch. It then mentions “the chamber of the Ark-cover” (1 Chronicles ibid.)—that is, the Devir, where the Ark was—which was the innermost chamber. But from what our Sages, of blessed memory, say, it seems that there were also upper chambers above the Great Hall and inner Sanctuary.

ויצפהו מפנימה זהב טהור – ידמה שזה שב אל בית האלהים שזכר תחלה כי האולם לא היה מצופה זהב מבפנים אבל היה כל אשר בו מנחשת וזה יתבאר לך מהעמודים אשר היו תחתיו שהיו מנחשת וראוי היה להיות כן כי כל מה שהיה חוץ מהקדש היה נחשת במשכן שעשה משה וכן והענין בבית המקדש או יהיה הרצון באמרו פנימה מה שהוא מבפנים לאולם והוא בית האלהים. והנה באר אחר זה איך צפה הבית מבפנימה זהב טהור והשמיט הרבה מאלו הדברים.

אשר על פני האורך וכו׳ – ר״ל אשר האורך עמד לרוחב ההיכל הוא היה במדת אמות עשרים כי המדה המועטת תקרא רוחב וההיכל היתה ארבעים על עשרים והאולם היתה רחבה עשרה כמו שנאמר במ״א וארכה עשרים אם כן עמד אורך האולם ע״פ רוחב ההיכל.

והגובה מאה ועשרים – ובמ״א נאמר שלשים ויתכן לומר כי שם נאמר על הבית וכאן על האולם, או נאמר כי תשעים אמות היו העליות זו על זו כמ״ש תבנית האולם וכו׳ ועליותיו (דברי הימים א כ״ח:י״א).

מפנימה – בעבור הכתלים שבפנים בחללו ועל הבית יאמר לא על האולם.

והאולם אשר על פני האורך – מלמדנו בזה פי׳ חדש עמ״ש במלכים והאולם על פני היכל הבית עשרים אמה ארכו, על פני רוחב הבית, שקורא בשם היכל את הדביר שהוא פנימי לבית ובשם בית את הבית הגדול שלפני הדביר, כי בדביר חשבו האורך מדרום לצפון, כמ״ש בפסוק ח׳ ויעש את בית קה״ק ארכו על פני רוחב הבית, ובבית חשבו האורך ממערב למזרח, נמצא שאורך האולם שהיה מדרום לצפון היה מגביל נגד האורך של היכל הבית, לא נגד האורך של הבית, ועל מ״ש במלכים והאולם על פני היכל, הוסיף עזרא על פני האורך של היכל הבית על פני רוחב הבית: והגובה מאה ועשרים – במלכים אמר שלשים אמה קומתו, והודיע עזרא שזה רק עד התקרה בפנים, אבל עד הגג היה גבוה מאה ועשרים, ומפני שהאולם היה בלא תקרה העומד באולם בפנים ראה שהיה גבהו עד תקרת הגג מאה ועשרים, וע״כ יחס הגובה של מאה ועשרים אל האולם. וכבר בארתי בכל הספר שעזרא לא בא להעתיק כל הדברים הנאמרים בספרי קדש הקודמים, שהם היו ידועים בימיו והיו ביד כל אדם, רק בא לפרש דברים הסתומים שם, או להוסיף דברים שלא נזכרו שם והוא מצאם בספרים אחרים. וכן בספור בנין הבית, לא כתב רק דברים שנתחדשו לו, וע״כ דלג כל הנאמר במלכים שם מן פסוק ד׳ עד פסוק ט״ז מבנין הבית והיציעים ומן המראה שראה, כי לא היה לו בזה דברים חדשים. ואמר ויצפהו מפנימה זהב טהור – ר״ל שגם את האולם חפה בזהב, וזה לא נזכר במלכים.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םהכל

(ה) וְאֵ֣ת׀ הַבַּ֣יִת הַגָּד֗וֹל חִפָּה֙ עֵ֣ץ בְּרוֹשִׁ֔ים וַיְחַפֵּ֖הוּ זָהָ֣ב ט֑וֹב וַיַּ֧עַל עָלָ֛יו תִּמֹרִ֖ים וְשַׁרְשְׁרֹֽת׃

And the greater house he covered with cypress-wood, which he overlaid with fine gold, and wrought on it palm-trees and chains.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְיַת בֵּיתָא רַבָּא חֲפָא נִסְרִין דִבְרָתִין וַחֲפָהִי דְהַב טָב וְאַסֵיק עֲלוֹהִי צוּרַת דִקְלִין וְתִכַּיָא.

ויחפהו זהב – כלומר כשצייר כל הציורים צפה הקורות זהב אחר הציורין ומחזקן במסמרות בכותל העץ כדי שלא ימוט מה שלא היה יכול לעשות בכותל האבן ומשום זה הטעם היה מחפה כל הבית מתחילה בעצי ברושים.

ושרשרות – פתרונו צייר ציורין הרבה מלא כל וכשראה שהיה כולם חלק בין ציור לציור היה מצייר ציור כעין שרשרת שמדביקין בו כל דבר כמו כן היה עושה כאן בין ציור לציור כדי שלא יהיה חלק בנתיים, ענין אחר ממש שרשרות של זהב עשה ודבק הצורות בהן יחד.

and he overlaid it with gold i.e., When he made all the decorations, he overlaid the walls with gold after the decorations, and he reinforced them with nails in the wooden wall, in order that it should not move; which is something that he could not do on a stone wall. For this reason, he overlaid the entire House with juniper wood.

and chains He made many decorations, filling it completely, and when he saw that there was any blank space between one decoration and another, he painted a decoration like a sort of chain, with which things are connected, so did he do here between one decoration and another, in order that there should be no blank space in between. Another interpretation is that he made real golden chains and connected the shapes together with them.

ואת הבית הגדול חפה עץ ברושים – ¹הוא ההיכל שהיה גדול שבבתים, ²כי היה ארכו ארבעים אמה.

תמרים – ³צורת תמרים.

1. הוא ההיכל. השוו המיוחס לרש״י.

2. כי היה ארכו ארבעים אמה. ארבעים אמה מתוך הששים של הבית (ראו פסוק ג) היו של ההיכל; ראו מלכים א ו׳:י״ז ודברי רד״ק שם.

3. צורת תמרים. נראה שהוא סובר שמשמעות ״תִמֹרים״ היא ״צורת תְמָרים״. השוו התרגום; וראו גם המיוחס לרש״י.

The large chamber he paneled with cypress wood. This is the Great Hall, which was the largest chamber; for its length was forty cubits.

Timorim. [This means] figures of temarim (=palms).

ואת הבית הגדול חפה עץ ברושים – רוצה לומר: קרקע הבית ונכלל בזה הבית הקדש וקדש הקדשים וכן נתבאר בס׳ מלכים כי קרקע הבית צפה בצלעות ברושים (מלכים א ו׳:ט״ו) ולא היו נסרים אך היו בדמות צלעות וקורות כדי שיהיה יותר חזק ויעל עליו תמורים ושרשרות. הנה התמורים היו כדמות ביצה ששני ראשיה חדין ושרשרות היו משל לחריות אשר התמורים בהם והנה היו הצורות האלו חרותות על עץ הברושים ואחר כן כשחפה אותו זהב נראו אלו הצורות בולטות בזהב ואולי היו שם גם כן דמיון פטורי ציצים כמו שנזכר בס׳ מלכים באלו התמונות אך קצר בזה המקום כמו שקצר במה שאמר אחר זה.

ופתח כרובים על הקירות – ולא זכר מקלעות ופטורי ציצים או נאמר כי בקרקע הבית לא היו מאלו התמונות כי אם התמורים ובמנורה התמורים ופטורי ציצים והם הגביעים המשוקדים כפתור ופרח כמו שבארנו בס׳ מלכים. ובקירות הבית היו עוד מקלעות כרובים והסבה בזה מבוארת במעט עיון ממה שזכרנו בזה בס׳ מלכים.

ויחפהו זהב טוב – בדפוס נפולי כתיב זהב טהור ואחרים ג״כ נסתפקו בזה והמסורת תוכיח שכתוב טוב שכן אומרת זהב טוב ב׳ בקריא כולה וסי׳ ואת הבית הגדול חפה ויעש את בית קדש הקדשים לקמן בסמוך.

חפה – ענין צפוי וכסוי.

ושרשרות – שלשלאות.

הבית הגדול – זה ההיכל שהיתה גדולה מכולם מ׳ על כ׳.

חפה – את קרקע הבית חפה בעצי ברושים וכן נאמר במ״א.

ויחפהו – על העצים חפה הזהב.

ויעל עליו – העלה על החיפוי ציורי אילני חמר ושרשרות.

ואת הבית הגדול – זה פי׳ למ״ש במלכים שם פסוק ט״ו ויצף את קרקע הבית בצלעות ברושים, שרק את הבית הגדול חפה עצי ברושים לא את הדביר, שרצפת הדביר לא היה מחופה בעץ רק בזהב לבד.

ויחפהו זהב טוב – ר״ל את הרצפה, וזה לא נזכר במלכים בפירוש שצפה זהב על עצי ברושים של רצפת ההיכל, ולמדנו עזרא.

ויעל עליו תמורים ושרשרות – היינו על הרצפה של ההיכל, וגם בזה למדנו חדשות, כי במלכים שם (פסוק י״ח) אמר וארז אל הבית פנימה מקלעת פקעים ופטורי ציצים, ושם (פסוק כ״ט) ואת כל קירות הבית מסב קלע פתוחי מקלעות כרובים ותמורות ופטורי ציצים מלפנים ולחיצון, שמלבד שפסוק י״ח כפול עם פסוק כ״ט, יש סתירה, שבפסוק י״ח לא הזכיר שהיו שם כרובים, ופירש עזרא שבפסוק י״ח מדבר מן ציפוי הרצפה והיו שם רק מקלעת פקעים ופטורי ציצים שהוא תמורים ושרשרות הנזכר שם, ולא היו כרובים רק על הקירות שמזה מדבר בפסוק כ״ט.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ו) וַיְצַ֧ף אֶת⁠־הַבַּ֛יִת אֶ֥בֶן יְקָרָ֖ה לְתִפְאָ֑רֶת וְהַזָּהָ֖ב זְהַ֥ב פַּרְוָֽיִם׃

And he garnished the house with precious stones for beauty; and the gold was gold of Parvaim.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַחֲפָא יַת בֵּיתָא אֶבֶן טָבָא לְתֻשְׁבַּחְתְּא מְרַמְצָא בְּדַהֲבָא דְהַב פַּרְוָיִם.

ויצף את הבית אבן יקרה – שקע ורבץ אבנים יקרות בזהב בקירות הבית לתפארת ולנוי.

והזהב – שאומר ויחפהו זהב טהור מזהב פרוים הי׳ פרוים שם מקום ורבותינו פירשו שדומה לדם פרים מרוב שבחו ואדמימותו.

And he overlaid the House with precious stone He set and inlaid precious stones in gold in the walls of the House for glory and for beauty.

and the gold that he refers to: "and he overlaid it with fine gold,⁠" was of the gold of Parvaim. Parvaim is the name of a place, and our Sages explained that it resembles the blood of bulls in its high quality and its redness.

פרוים – שם מקום. ¹ורבותי׳ ז״ל אמרו (בבלי יומא מ״ה.) שהיה אדום כדם הפרים.

1. ורבותי׳ ז״ל אמרו וכו׳. דברי רז״ל אלה חסרים בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהם מתוספותיו של רד״ק. הוא מתכוון לומר שמשמעות ״פרוים״ היא שהזהב היה אדום כדם פרים.

Parvayim. This is the name of a place. But our Sages, of blessed memory (b. Yoma 45a), explain that [the gold] was red like the blood of bulls (parim).

ויצף את הבית אבן יקרה לתפארת והזהב זהב פרוים – ידמה שזה שב ג״כ אל קרקע הבית לפי שאמר והזהב ר״ל הזהב הנזכר במה שאמר בסמוך ויחפהו זהב טהור. או יהיה שב אל קרוי הבית וזה כי משלשים אמה שהיה קומתו היה שם קרוי גבהו עשרים אמה לבד כמו שנזכר בס׳ מלכים והקרוי ההוא ידמה שצפהו זהב פרוים והיו בו אבנים יקרות לתפארת ולהדור. וזה הבאור יותר נכון לפי מה שאחשוב. והנה זכר תחלה הצפוי אשר על הקרקע ואחר כן זכר צפוי הנכחי לו בקרוי הבית ואחר כן צפוי הקירות.

פרוים – שם מקום ורז״ל אמרו שדומה לדם הפרים (בבלי יומא מ״ה).

ויצף וכו׳ – בקירות הבית שקע אבנים יקרות במשבצות הזהב להיות לנוי ולפאר.

ויצף את הבית אבן יקרה – בזה גלה לנו דבר נפלא מאד, להבין הכתובים במלכים, ששם פסוק ט״ז אמר ויבן את עשרים אמה מירכתי הבית בצלעות ארזים מן הקרקע עד הקירות, ושם פסוק כ״ף ולפני הדביר עשרים וכו׳ ועשרים אמה קומתו ויצפהו זהב סגור, שכבר התפלאו הקדמונים הלא קומת הדביר היה שוה עם קומת ההיכל והיה גבהו שלשים אמה, ופירשנו שם שר״ל שהבנין הפנימי של עץ וחיפוי הזהב אשר עליו לא היה רק עד עשרים אמה בגובה (שלכן לא אמר בדביר עד קירות הספון, כמש״ש (פסוק ט״ו) בהיכל עיי״ש), ולא ידענו במה היו מחופים העשר אמות שנשתיירו בגובה עד קירות הספון, ולמדנו עזרא שהיה מצופה באבן יקרה לתפארת (שמ״ש פה ויצף את הבית היינו הבית הקטן, שאת ההיכל קרא בפסוק הקודם בשם הבית הגדול), וכבר בארנו שם שלכן אמר שם (פסוק י״ח) וארז אל הבית פנימה אין אבן נראה, שבא להוציא הדביר ששם היו אבנים טובות על החפוי בשליש העליון.

והזהב – גם בזה מלמדנו הבדל חדש, שהזהב שהיה הבית הקטן (ר״ל הדביר) מצופה בו, היה זהב פרוים שיקר מאד, שזה לא נאמר במלכים.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ז) וַיְחַ֨ף אֶת⁠־הַבַּ֜יִת הַקֹּר֧וֹת הַסִּפִּ֛ים וְקִירוֹתָ֥יו וְדַלְתוֹתָ֖יו זָהָ֑ב וּפִתַּ֥ח כְּרוּבִ֖ים עַל⁠־הַקִּירֽוֹת׃

He overlaid also the house, the beams, the thresholds, and its walls, and its doors with gold; and engraved cherubim on the walls.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַחֲפָא יַת בֵּיתָא לָרִישַׁיָא וּסְקוּפַיָא וְכוֹתְלוֹהִי וְדָשׁוֹהִי דַהֲבָא וּגְלַף צוּרַת כְּרוּבִין עַל כּוֹתְלַיָא.

ויחף – כמו ויצף ומפרש מה צפה בבית הקירות והספים.

וקירותיו – של ספי הבית שהיו של אבנים ומפרש קירותיו ודלתותיו זהב ובמלכים כתוב עד קירות הספין (מלכים א ו׳:ט״ו) ולכך קורא גג קירות הספון שהגג היה כמו ספינה ועריבה הפוכה שכן מנהג לקרות את הקרוי עגול כעין ספינה.

And he overlaid – Heb. וַיְחַף like וַיְצַף, and he explains what he overlaid in the Housethe walls and the sideposts.

and its walls [i.e., the walls] of the sideposts of the House, which were [made] of stones, and he explains: "its walls and its doors with gold.⁠" In I Kings (6:15) it says: "until the walls of the ceiling (קִירוֹת הַסִּפֻּן).⁠" Now this is why he calls the roof קִירוֹת הַסִּפֻּן, because the roof was like an inverted ship (סְפִינָה) or boat, for it is customary to make the ceiling round, like a ship.

הקורות הספים – הנה הקורות הם צלעות הארזים שחפה בהם קירות הבית והספים הם המזוזות אשר יקבעו בהם הדלתות. או האסקופות אשר למטה ולמעלה מהדלתות. או שני אלו הענינים יחד והוא יותר נכון. והקירות הוא מה שנשאר נראה מעובי הקיר במקום הדלתות ואותו העובי צפה גם כן זהב בדרך שלא היה נראה שם כי אם זהב. וספח כרובים על הקירות. קצר בזה המקום זכירת תמורות ופטורי ציצים.

הספים – בדפוס נפולי כתוב והספים וטעות הוא.

ויחף – ענין צפוי.

כרובים – תרגום של נער הוא רביא כי פרצוף תינוק להם.

הקורות – קורות התקרה.

הספים – מזוזות הדלתות.

וקירותיו – הכתלים.

ופתח – חתר צורות כרובים על הכתלים.

ויחף – בזה מפרש מ״ש שם (פסוק כ״א) ויצף שלמה את הבית מפנימה זהב סגור, ושם (פסוק כ״ג) ואת כל הבית צפה זהב עד תום כל הבית, שהם דברים מיותרים, ופי׳ שבפסוק כ״ג מדבר מציפוי התקרות והספים והדלתות.

ופתח כרובים על הקירות – כמ״ש בפסוק ה׳, שרק על הקירות היו כרובים לא על הרצפה, וזאת למדנו עזרא בפירוש הכתובים במלכים.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ח) וַיַּ֙עַשׂ֙ אֶת⁠־בֵּֽית⁠־קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֔ים אׇרְכּ֞וֹ עַל⁠־פְּנֵ֤י רֹֽחַב⁠־הַבַּ֙יִת֙ אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֔ים וְרׇחְבּ֖וֹ אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים וַיְחַפֵּ֙הוּ֙ זָהָ֣ב ט֔וֹב לְכִכָּרִ֖ים שֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃

And he made the most holy place; its length, according to the breadth of the house, was twenty cubits, and its breadth twenty cubits; and he overlaid it with fine gold, amounting to six hundred talents.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל

(ח-יג) קדש הקדשים * – מלכים א ו׳:י״ט-ל״ב

וַעֲבַד יַת בֵּית קוֹדֶשׁ קוּדְשַׁיָא אוּרְכֵּיהּ עַל אַפֵּי פוּתְיָא דְבֵיתָא אַמִין עַשְרִין וּפוּתְיֵהּ אַמִין עַשְרִין וַחֲפָהִי דְהַב טָב לְקִנְטֵנָרִין שִׁיתְּ מְאָה.

ארכו על פני רחב הבית אמות עשרים – וחזר ומדד את מקום המזבח כ׳ על כ׳, מקום המערכה וגבהו י׳ אמות (דברי הימים ב ד׳:א׳) ויש בו ד׳ אלפים אמה; כיצד, אל^א כל אמה ח׳ אמות על ח׳ אמות וגובה י׳ אמות הרי ד׳ אלפים, נמצאת אומר מקום כפרתן של ישראל בעולם הזה יתר^ב על כתב פורענותן של רשעים בעולם הבא^ג י׳ חלקים, שנאמר: ויפרוש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור (יחזקאל ב׳:י׳) וכמה היא מדתה, מגלה עפה ארכה עשרים באמה ורחבה עשר באמה (זכריה ה׳:ב׳), י׳ על כ׳ באמה^ד מאתים, והיא כתובה פנים ואחור הרי ד׳ מאות, הא למדת שכפרתן של ישראל [בעולם הזה]⁠^ה יתרה על פורענותן של רשעים י׳ חלקים, לכך כנסת ישראל מודה להקב״ה עלי נבל^ו עשור.

והא דאמרינן התם המזבח ל״ב באמה (משנה מדות ג׳:א׳) זהו מן הסובב ומקום הקרנות ומקום הילוך רגלי הכהנים, אבל מקום המערכה כ׳ היה וכשעלו בני הגולה הוסיפו וכו׳ (משנה מדות שם).

א. כך בכ״י רוסטוק 32, מוסקבה 853, ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י מינכן 5: ״על״

ב. בכ״י רוסטוק 32: ״יותר״.

ג. כך בכ״י מוסקבה 853, וכעי״ז בכ״י מינכן 5 (״לעולם הבא״). בכ״י רוסטוק 32 חסר ״בעולם הבא״.

ד. כך במהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32 חסר ״באמה״.

ה. נוסף ע״פ כ״י רוסטוק 32. חסר בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853, ובמהד׳ קירכהיים.

ו. כך במהד׳ קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י רוסטוק 32, מינכן 5 חסר: ״נבל״

ויעש את בית וגו׳ – כך היה לו לומר ויעש את בית קדש הקדשים עשרים על עשרים אלא לפי שאמר למעלה כך ואולם על פני רחב הבית אמות עשרים וגו׳ (דברי הימים ב ג׳:ד׳) אמר כאן כמו כן.

ויחפהו זהב טוב – אף בקדש הקדשים בנה תחלה קירות עץ ועליו חפה הזהב ומה שאין מזכיר כאן בקדש הקדשים שום עץ זהו משום גדולתו של בית המקדש כלומר כל כותלי בית הארון היה של זהב ולא היה בהן עץ וזה כבוד לקדש הקדשים ובמלכים מוכיח כן (מלכים א ו׳) ותדע שבשביל כבוד הבית אין מזכיר שום עץ שהרי כתיב ויצף את הבית אבן יקרה (דברי הימים ב ג׳:ו׳), ובמלכים לא כתיב אבן יקרה הא כיצד אלא לפי שהספר דברי הימים למלכי יהודה הודיעך כי שלמה כוונתו לכבוד הבית.

לככרים – מככרים.

And he made the House of, etc. This is what he should have said: "And he made the house of the Holy of Holies twenty by twenty,⁠" [since neither side was longer] but because he said above (verse 4): "And the vestibule, etc. opposite the breadth of the House, was twenty cubits, etc.,⁠" he words it similarly here.

and he overlaid it with fine gold Also in the Holy of Holies, he first built walls of wood, and upon it he overlaid gold, and the reason he does not mention any wood here in the Holy of Holies is due to the greatness of the Temple; i.e., all the walls of the House of the Ark were of gold, and there was no wood in them, and that was honor for the Holy of Holies, and this is proven in Kings (ad loc.). The proof that because of the honor of the House he does not mention any wood is that it is written (verse 6): "And he overlaid the House with precious stone,⁠" whereas in Kings, it is not written: "precious stone.⁠" Why not? Because in the Book of the Chronicles of the Kings of Judah he lets you know that Solomon's intention was for the honor of the House.

את בית קדש הקדשים – הוא הדביר.

The Holy of Holies. This is the inner Sanctuary.

ויחפהו זהב טוב – בדפוס הנזכר כתוב זהב טהור וכבר הוכחתי למעלה שצ״ל זהב טוב והם ב׳ ובענין.

ארכו על פני רוחב הבית – על שאמר כן באולם שהיתה כ׳ על עשר אמר כן בבית קה״ק עם שהיתה כ׳ על כ׳.

אמות עשרים – ר״ל והיתה אמות עשרים.

לככרים – עלה לככרים שש מאות.

ארכו – מפני שהכרובים היו עומדין מצפון לדרום מקיר אל קיר חשב זה לאורך, והארון עמד בצד מערב באמצע האורך לכן קרא צד זה בשם אורך, וכמ״ש כן גם למעלה פ״ד כנ״ל.

ויחפהו – למעלה (פסוק וא״ו) דבר מחפוי הקירות ופה מדבר מחפוי הרצפה שלא היה מחופה בעץ, וא״א לחפות זהב על אבנים רק זהב עב שיעמוד בפ״ע, ועז״א שהיו משש מאות ככרים, והיה צריך על חיפוי אמה על אמה של הרצפה ככר זהב וחצי, עד שהניח טסין עבים של זהב ובהם רצף את הרצפה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל

(ט) וּמִשְׁקָ֛ל לְמִסְמְר֥וֹת לִשְׁקָלִ֖ים חֲמִשִּׁ֣ים זָהָ֑ב וְהָעֲלִיּ֖וֹת חִפָּ֥ה זָהָֽב׃

And the weight of the nails was fifty shekels of gold. And he overlaid the upper chambers with gold.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

וּמַתְקַל לְמַסְמְרַיָא לְתִקְלִין חַמְשִׁין דִהֲבָא וְעַלִיָתָא חֲפָא דַהֲבָא.

ומשקל למסמרות – לחזק בהם הזהב בקירות העץ.

לשקלים – למשקל שקלים חמשים שקלום של זהב.

And the weight of the nails to reinforce with them the gold on the wooden walls.

in shekels in the weight of shekels, fifty shekels of gold.

והעליות חפה זהב – רוצה לומר: העליות אשר על הקדש ועל קדש הקדשים כי היו שם עליות גבהם כמו עשר אמות שנשארו מגובה הבית עד הקרוי.

למסמרות – הם היתדות שחבר בהם את חפוי הזהב על העצים.

והעליות – כותלי בנין העליות.

ומשקל – מוסב למעלה, שאחר שהרצפה לא יכול לחפות זהב על אבנים רק להניח טסין עבים של זהב, חבר אותם שיהיו מחוברים להרצפה ע״י מסמרות, וכל מסמר היה משקלו חמשים שקלים.

והעליות – עליות בית קה״ק או כל העליות, וגם זה לא נזכר במלכים, עד שכל הנאמר עד כאן הם דברים חדשים שחדש עזרא ולא ידענו אותם מספר מלכים.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהכל

(י) וַיַּ֜עַשׂ בְּבֵֽית⁠־קֹ֤דֶשׁ הַקֳּדָשִׁים֙ כְּרוּבִ֣ים שְׁנַ֔יִם מַעֲשֵׂ֖ה צַעֲצֻעִ֑ים וַיְצַפּ֥וּ אֹתָ֖ם זָהָֽב׃

And in the most holy place he made two cherubim of image work; and they overlaid them with gold.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

וַעֲבַד בְּבֵית קוֹדֶשׁ קוּדְשַׁיָא כְּרוּבִין תְּרֵין עוֹבַד שׁוֹשַׁנִין וַחֲפוֹ יַתְהוֹן דַהֲבָא.

מעשה צעצועים – דוגמתו הצאצאים והצפיעות (ישעיהו כ״ב:כ״ד), ותרגומו ובניא תבנית ילדים וילדות עשה לכרובים כרביא ושל עץ היו ושוב ויצפהו זהב ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן (מלכים א ו׳:כ״ג), וכל מה שבפנים מעץ אינו רוצה להזכיר בזה הספר משום כבודו.

with the appearance of children – Heb. צַעֲצֻעִים. A similar instance is (Isa. 22:24): הַצֶּאֱצָאִים וְהַצְּפִעוֹת, which is translated by the Targum as: the children, etc. He made the form of boys and girls for cherubim, [based on the Aramaic] כְּרַבְיָא, [meaning like children,] and they were of wood, which he afterwards overlaid with gold, and in I Kings (6:23): "And he made in the Debir two cherubim of olive wood,⁠" but all that was within of wood he does not wish to mention in this Book because of its honor.

מעשה צעצעים – ¹כמו ״צאצאים״, כמו שאמרו רבותי׳ ז״ל (בבלי סוכה ה׳:): ״כרוב״ – ²״כרביא״, כי פני נערים היו להם. ³ויש מפר׳: מעשה כרכב היו עשוים, הנקראת בלשון ערבי ״צנעה כרט״.

1. כמו ״צאצאים״. ר״ל: תינוקות. והשוו המיוחס לרש״י.

2. ״כרביא״. הכ״ף היא כ״ף הדמיון, ושיעורו: כמו רביא; ו״רביא״ פירושו: תינוק. אין כוונת רד״ק לפרש את המילה ״כרוב״ כמו רז״ל, שהרי בספר השרשים ערך ״כרב״ הוא מצטט את דבריהם רק באופן משני (השוו ראב״ע לשמות כ״ה:י״ח בפירוש הארוך); אלא, רצונו להוכיח מדבריהם שפני הכרובים היו כפני תינוקות, ובכך לתמוך בהצעה ש״צעצעים״ פירושו ״צאצאים״.

3. ויש מפר׳ וכו׳. פירוש זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. השוו ספר השרשים ערך ״צעצע״, ועיינו בהערה במהדורת ביזנטל-לעברעכט על הנוסחה המוטעית ״ברט״ שבכמה כת״י. מבואר באותה הערה שמשמעות אותו ביטוי ערבי היא כלי המעוצב בצורה עגולה; השוו ספר השרשים ערך ״כרכב״. ובתרגום: ״עובד שושנין״.

Sculptures of ṣa‘aṣu‘im. This is the equivalent of ṣe’eṣa‘im (=offspring), as our Sages, of blessed memory (b. Sukkah 5b), say: “Keruv (=cherub): … ke-ravia (=like a baby),” for [the cherubim] had faces of children. But some (?) explain that they were sculpted in a karkov-like (=rounded) form, known in Arabic as ṣan‘at kharrat.

מעשה צעצועים – פירשו בזה בצורת נערים קטנים ויהיה אם כן הענין כפול כי הרצון בכרובים גם כן צורת נערים והרצון בו כמו רובים שהם נערים ונראה לי שהרצון בו מעשה פרישות. ר״ל שהיו פורשים בכנפיהם ויהיה מענין שק ואפר יוצע לרבים (אסתר ד׳:ג׳) אע״פ שהם שני שרשים. והנה היו הכרובים עומדים על רגליהם לשני צדדי הארון והיו אחוריהם דבקים לקיר המערבי שבקדש הקדשים ופניהם היו לצד הבית.

צעצעים – כמו צאצאים באל״ף והוא מלשון הצאצאים והצפיעות (ישעיהו כ״ב:כ״ד) ותרגומו בניא ובני בניא ואף כי אמר כרובים אמר לתוספת ביאור מעשה צעצועים.

ויעשו וכו׳ – כרובים הם עמדו בארץ והיו מעץ ומצופים זהב.

ויעש – במלכים (ו׳:כ״ג) כתיב שני כרובים, שהיו שוים, ועזרא למדנו שהיו שנים בלתי שוים מצד שזה זכר וזה נקבה, זה משפיע וזה נשפע כמ״ש חז״ל, שכן גם בתורה כתיב בציווי (שמות כ״ה:י״ח) שנים כרובים ובעשיה (שם ל״ז:ז׳) שני כרובים מטעם זה, כמ״ש בחבורי התו״ה פ׳ אחרי. עוד למדנו שהיו מעשה צעצועים, נראה פירושו שהיו נראים כפורחים, כי הכנפים היו עשוים ככנפי העוף העשוים להתפשט ולהתקמץ (ושרשו צעה שפי׳ מענין תנועה פנימית, כמ״ש ישעיה נ״א על מהר צועה להפתח, שהוא קרוב עם זועה וסועה עיי״ש, וכפל פ׳ ועי״ן הפעל כמו שעשועים תעתועים).

ויצפו אותם זהב – מפני שבמלכים נזכר שהיה מדה זו קודם הצפוי (ששם נזכר הציפוי לבסוף), למדנו עזרא שעקר המדה היה אחרי הצפוי.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(יא) וְכַנְפֵי֙ הַכְּרוּבִ֔ים אׇרְכָּ֖ם אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים כְּנַ֨ף הָאֶחָ֜ד לְאַמּ֣וֹת חָמֵ֗שׁ מַגַּ֙עַת֙ לְקִ֣יר הַבַּ֔יִת וְהַכָּנָ֤ף הָאַחֶ֙רֶת֙ אַמּ֣וֹת חָמֵ֔שׁ מַגִּ֕יעַ לִכְנַ֖ף הַכְּר֥וּב הָאַחֵֽר׃

And the wings of the cherubim were twenty cubits long. The wing of the one cherub was five cubits, reaching to the wall of the house; and the other wing was likewise five cubits, reaching to the wing of the other cherub.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

וְגַדְפֵי כְּרוּבַיָא אוּרְכְּהוֹן אַמִין עֶשְרִין גַדְפָא חַד לְאַמִין חָמֵשׁ מַטְיָא לְכוֹתֵל בֵּיתָא וְגַדְפָא חוֹרַנְיָתָא אַמִין חָמֵשׁ מָטֵי לְגַדְפָא דִכְרוּבָא חַד (ס״א חוֹרָנָא).

וכנפי הכרובים ארכם אמות עשרים – כיצד כנף האחד לעומת חמש וסוף החמש מגעת לקיר הבית לדרום והכנף האחרת מגיע לכנף הכרוב האחר שבצדו הרי עשר אמות לכרוב האחד וכן לאחר נמצא כנף כרוב אחד מגיע לצפון וכנף כרוב אחד לדרום נמצא שהיו ארוכות ככל כותל המערב שהיה כ׳ אמות וגופם אמרו רבותינו בנס היו עומדין ולפי פשוטו נראה לי שהיה גופן בולט מהם כעוף זה שפורש כנפיו בולט גופו מחוץ כנפיו וקומתן מפורש במלכים: קומת הכרוב האחד עשר באמה וכן הכרוב השני (מלכים א ו׳:כ״ו).

And the wings of the cherubim – their length was twenty cubits How so? The wing of one was five cubits, and the end of the five reached the wall of the House to the south, and the other wing reached the wing of the other cherub, which was at its side, totaling ten cubits for one cherub, and so for the other one. It is found that the wing of one cherub reached the north, and the wing of one cherub reached the south. It follows that they were as long as the entire western wall, which was twenty cubits [long]. And concerning their bodies, our Sages said, (Yoma 21a), that they stood miraculously, [i.e., they did not occupy space]. But according to the simple explanation of the matter, it appears to me that their bodies protruded from them like a bird which spreads its wings, that its body protrudes outside its wings, (See B"B 99a) and their height is delineated in I Kings (6:26): "The height of one cherub was ten cubits, and so was that of the second cherub.⁠"

לאמות חמש – הלמ״ד ¹כלמ״ד ״והשלישי לאבשלום״ (השוו דברי הימים א ג׳:ב׳).

1. כלמ״ד ״השלישי לאבשלום״. עיינו שם ובהערות.

Le-ammot ḥamesh (=five cubits). The lamed is like the lamed of ve-ha-shelishi le-Avshalom (=and the third one Absalom; cf. 1 Chronicles 3:2).

ארכם אמות עשרים – מפני ששם לא כתיב רק שעשר אמות מקצות כנפיו ועד קצות כנפיו, וי״ל שעמדו זה אחרי זה, וכמ״ש בב״ב (צ״ט.), דא״כ הכרובים לא בנס היו עומדים, לכן באר עזרא שעמדו זה אצל זה והיה ארכם עשרים אמה, ומזה מוכח שבנס היו עומדים כדברי חז״ל, או שהיו שתי הכנפים דבוקים מאחריהם זה אצל זה כפי׳ המפרשים. ולבל תאמר שעמדו פניהם איש אל אחיו, ובזה משכחת שיהיו עשרים חוץ מגוף הכרובים, עז״א שפניהם לבית. ולבל תאמר שא׳ עמד על רגליו וא׳ רבוץ תחתיו ובזה משכחת שיגעו כנפיהם זה בזה אחד למעלה מחברו, ושיעמדו באורך עשרים עם גוף הכרובים, עז״א שהם עומדים על רגליהם. ולפי הפשט ג״כ ופניהם איש אל אחיו היו בכרובים שעל הארון, אבל הכרובים שעשה שלמה עמדו פניהם לבית, ולחז״ל ע״ז דרש שכשאין עושין רצונו של מקום פניהם לבית, ר״ל כרובי משה שעמדו על הארון רמזו לזמן שישראל עושים רצונו של מקום וההשפעה יורדת מארון הברית ששם פניהם איש אל אחיו מקבלים ומושפעים מאת ה׳ בלא אמצעי, וכרובים שהוסיף שלמה באו לרמז שגם בעת שלא יעשו רצונו של מקום ויעמדו לפני הארון, יקבלו השפע על ידי אמצעי, ובזה היה פניהם לבית בלתי מקבלין דין מן דין.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמלבי״םהכל

(יב) וּכְנַ֨ף הַכְּר֤וּב הָאֶחָד֙ אַמּ֣וֹת חָמֵ֔שׁ מַגִּ֖יעַ לְקִ֣יר הַבָּ֑יִת וְהַכָּנָ֤ף הָאַחֶ֙רֶת֙ אַמּ֣וֹת חָמֵ֔שׁ דְּבֵקָ֕ה לִכְנַ֖ף הַכְּר֥וּב הָאַחֵֽר׃

And the wing of the other cherub was five cubits, reaching to the wall of the house; and the other wing was five cubits also, joining to the wing of the other cherub.

מקבילות במקראתרגום כתוביםעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

וְגַדְפָא דִכְרוּבָא חַד אַמִין חֲמֵשׁ מָטֵי לְכוֹתֵל בֵּיתָא וְגַדְפָא חוֹרַנְיָתָא אַמִין חֲמֵשׁ מִדַבְקָא לְגַדְפָא דִי כְרוּבָא חָד.

מקבילות במקראתרגום כתוביםהכל

(יג) כַּנְפֵי֙ הַכְּרוּבִ֣ים הָאֵ֔לֶּה פֹּרְשִׂ֖ים אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים וְהֵ֛ם עֹמְדִ֥ים עַל⁠־רַגְלֵיהֶ֖ם וּפְנֵיהֶ֥ם לַבָּֽיִת׃

The wings of these cherubim spread themselves forth twenty cubits; and they stood on their feet, and their faces were inward.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

גַדְפֵי כְרוּבַיָא הָאִלֵין פְּרִישָׁן אַמִין עֶשְרִין וְהִנוּן קָיְמִין עַל רִגְלֵיהוֹן וְאַפֵּיהוֹן לְגָיו.

עומדים על רגליהם – בקרקעית הבית למערב.

ופניהם לבית – לפנים שלא היו ראשיהם זקופים שנראה כמביטין לחוץ אלא ראשם היה כפוף ומביטין לפניהם כדכתיב ופניהם איש אל אחיו (שמות כ״ה:כ׳) וכאן אומר ופניהם לבית אלא פונים היו ראשם זה כנגד זה וגם ראשיהם כפופים לבית כלפי פנים והארון הי׳ עומד במקום פרישת שני הכרובים והיו כנפי הכרובים מטין מן הכותל וסוככין על הכפורת ועל הארון בכנפיהם ולבד מכרובים אלו היו הכרובים שעשה משה מן הכפורת עדיין אדוקין ומדובקים על הכפורת ועומדין עליו ואל תתמה שהרי כמו כן עשה עשר שלחנות וי׳ מנורות לבד מאותן של משה.

standing on their feet on the floor of the House to the west.

with their faces to the House To the inside, for their heads were not erect, so that they should appear as though looking outward, but their heads were bent and looking before them, as it is written (Exod. 25:20): "and their faces [shall be] one toward the other,⁠" but here it says. "with their faces to the House,⁠" but rather their heads were facing each other, and their heads were also bent toward the House, toward the inside, and the Ark was standing in the place of the wing spread of the two cherubim, and the wings of the cherubim were inclined from the wall and shielded the Ark cover and the Ark with their wings. Aside from these cherubim were the cherubim that Moses had made from the Ark cover, still attached and clinging to the Ark cover and standing upon it. Do not be surprised about this, because likewise, Solomon made ten tables and ten candelabra, besides those of Moses.

¹פרשים אמות עשרים – ²כמו שהיה ארך הבית; ³ואין צרך לגוף הכרובים ⁴שיהיה עומד בנס, כי ⁵הגוף הוא תחת הכנפים.

והם עמדים על רגליהם – לא כאותם שעשה בצלאל שהיו בשני קצות הכפרת ועל הארון (שמות ל״ז:ו׳-ט׳); ואלה היו עומדים על רגליהם ⁶בקרקע הבית.

ופניהם לבית – ובאותם שעשה בצלאל כת׳ ״ופניהם איש אל אחיו״ (שמות ל״ז:ט׳)! ⁷יתכן לפרש כי נשתנו בזה, כמו שנשתנו שהיו עומדים על רגליהם, ⁸והיו עצי שמן מצופים זהב (מלכים א ו׳:כ״ג,כ״ח). ⁹ורבותי׳ ז״ל תרצו (בבלי ב״ב צ״ט.) שנים הפסוקים ואמרו שהיו מצדדין את פניהם כתלמיד הנפטר מרבו.

1. פורשים אמות עשרים וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. השוו דבריו להלן ה׳:ט׳ ד״ה ״ויאריכו״.

2. כמו שהיה ארך הבית. ר״ל: כאורך בית קודש הקדשים, שהיה עשרים אמה (ראו לעיל פסוק ח).

3. ואין צרך וכו׳. השוו דבריו למלכים א ו׳:כ״ז ד״ה ״וכנפיהם״.

4. שיהיה עומד בנס. בבבלי בבא בתרא צ״ט. נמצא שהיו עומדים בנס, כי הואיל ואורך הכנפים היה עשרים אמה כנגד כל אורך הבית, בדרך הטבע לא נשאר מקום בין הכנפים לגופי הכרובים.

5. כי הגוף הוא תחת הכנפים. השוו קושית אביי שבגמרא. ראו גם ההצעות האחרות שם; וראו פירוש ר׳ יוסף קרא למלכים א ו׳:כ״ד.

6. בקרקע הבית. ראו בבלי סוכה ה׳: ורש״י שם ד״ה ״בשליש הבית״. והשוו המיוחס לרש״י.

7. יתכן לפרש וכו׳. בדבריו על מלכים א ו׳:כ״ז הוא מפרש באופן שונה; ראו שם.

8. והיו עצי שמן מצופים זהב. אלה שעשה בצלאל היו לגמרי של זהב; ראו שמות ל״ז:ז׳. חסר ביטוי זה בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.

9. ורבותי׳ ז״ל תרצו שנים הפסוקים וכו׳. ראו גם יישובו של המיוחס לרש״י.

Spread across twenty cubits—as was the length of the Temple. But there was no need for the bodies of the cherubim to stand miraculously, because the bodies were under the wings.

And they stood on their feet—not like the ones Bezalel made, which were on the Ark at the two ends of its covering (Exodus 37:6–9); for these stood on their feet on the floor of the Temple.

Facing the Temple. But concerning the ones Bezalel made it says, “facing one another” (Exodus 37:9)! It is possible to explain that they were altered in this respect, just as they were altered in that they stood on their feet and were of olive wood overlaid with gold (1 Kings 6:23, 28). But our Sages, of blessed memory (b. Bava Batra 99a), harmonize the two verses, saying that [the cherubim] faced sideways, akin to a student taking leave of his mentor.

פורשים – כשהם פרושים ברוחב קה״ק.

לבית – מול חלל הבית ולא פנו זה מול זה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודהכל

(יד) וַיַּ֙עַשׂ֙ אֶת⁠־הַפָּרֹ֔כֶת תְּכֵ֥לֶת וְאַרְגָּמָ֖ן וְכַרְמִ֣יל וּב֑וּץ וַיַּ֥עַל עָלָ֖יו כְּרוּבִֽים׃

And he made the veil of blue, and purple, and crimson, and fine linen, and wrought cherubim thereon.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודמלבי״םעודהכל

וַעֲבַד יַת פַּרְגוֹדָא תִּכְלָא וְאַרְגְוָנָא וּזְהוֹרִיתָא וּבוּצָא וְאַסֵיק עֲלוֹהִי צוּרַת כְּרוּבִין.

ויעש את הפרכת תכלת וארגמן – ותלה על הדלת שהיה באמה טרקסין שבו נכנסין לפני ולפנים אע״פ שהיה בו דלתות תלה עליו כדלקמן ופתח הבית דלתותיו הפנימיות לקדש הקדשים וגו׳ (דברי הימים ב ד׳:כ״ב).

ויעל עליו כרובים – ציורי כרובים.

And he made the dividing curtain of blue, purple and he hung it on the door that was in the cubit between the two partitions, through which they would enter the Holy of Holies. Although it had doors, he hung it upon it as further (4:22): "And the entrance to the House, its inner doors to the Holy of Holies, etc.⁠"

and he wrought cherubim into it pictures of cherubim.

¹ויעש את הפרכת – עשה פרכת ²אע״פ שהיו לדביר דלתות (מלכים א ו׳:ל״א-ל״ב), לפי שלא היו נסגרות כדי שיראו הבדים על פני הדביר.

³ויעל עליו כרובים – כרובים מצויירים היו בפרכת; ⁴וכן אמ׳ בפרכת המשכן ״ועשה אותם כרובים״ (שמות כ״ו:ל״א).

1. ויעש את הפרכת וכו׳. דיבור זה נמצא רק במשפחה אחת של עדי-נוסח, ובכן סביר שגם הוא מתוספותיו של רד״ק. ראו להלן ה׳:ט׳ ודברי רד״ק שם; ועיינו שם בהערות.

2. אע״פ שהיו לדביר דלתות וכו׳. השוו דבריו למלכים א ו׳:ל״ב ד״ה ״ושתי דלתות״.

3. ויעל עליו כרובים וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.

4. וכן אמ׳ בפרכת המשכן וכו׳. השוו רש״י שם על שהכוונה לציורים של כרובים. ולשון אונקלוס: ״יעביד יתה צורת כרובין״.

[Solomon] made the curtain. He made a curtain even though the inner Sanctuary had doors (1 Kings 31–32). For they were not closed, so that the poles would be seen upon the front of the inner Sanctuary.

And he worked cherubim into it. There were designs of cherubim on the curtain. The text says the same thing concerning the curtain in the Tabernacle: “he shall work cherubim into it” (Exodus 26:31).

את הפרוכת – מול פתח בית קה״ק ועם שהיו שם דלתות כמ״ש למטה ובמ״א.

ויעל – צייר עליו כרובים במעשה רוקם.

ויעש את הפרכת – זה לא נזכר במלכים והוסיפו עזרא, והפרוכת היה לפני פתח בית קה״ק.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודמלבי״םהכל

(טו) וַיַּ֜עַשׂ לִפְנֵ֤י הַבַּ֙יִת֙ עַמּוּדִ֣ים שְׁנַ֔יִם אַמּ֕וֹת שְׁלֹשִׁ֥ים וְחָמֵ֖שׁ אֹ֑רֶךְ וְהַצֶּ֥פֶת אֲשֶׁר⁠־עַל⁠־רֹאשׁ֖וֹ אַמּ֥וֹת חָמֵֽשׁ׃

Also he made before the house two pillars of thirty-five cubits high, and the capital that was on the top of each of them was five cubits.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל

וַעֲבַד קֳדָם בֵּיתָא עַמוּדִין תְּרֵין אַמִין תְּלָתִין וְחַמְשָׁא אוּרְכָּא וְקָרוֹנְתָּא הֵי כִדְמוּת שְׁרַגָא דְעַל רֵישֵׁיהּ אַמִין חַמְשָׁא.

שלשים וחמש ארך – קומה ובמלכים ויצר את שני העמודים נחשת שמונה עשרה אמות (מלכים א ז׳:ט״ו) פירש רבינו שלמה זצ״ל יצקם שניהם כאחד ושוב חלקן לשנים והאמה החסרה אינה חושבה לפי שאינה דומה למלאכת שאר העמוד כמו שאמר שם בענין ועל ראש העמודים מעשה פרח שושן (מלכים א ז׳:כ״ב). וגם רבי יוסף פירש כן ולא נראה דמה לנו גבהה י״ח אלא כך שמעתי ודאי יצקם שניהם כאחד ואח״כ חלקם לשנים ונמצאו כל אחד י״ז אמה וחצי.

והצפת – שהיא כותרת שנאמר שם עביו חצי אמה הרי כל אחד י״ח אמות, צפת הוא צפוי כמו ויצפה אותם זהב כלומר היה עשוי כמין כובע חלול ועביו חצי אמה מלמטה וכשהופכו ונותנו על העמוד נמצא העובי חצי אמה הרי י״ח אמות קורהו כותרת לשון כתר כדכתיב ושתי כותרות וגו׳ (מלכים א ז׳:ט״ז).

thirty-five cubits long i.e., the height. And in I Kings (7:15): "And he cast the two pillars of copper, eighteen cubits, etc.⁠" Rabbi Solomon (Rashi to Kings) explained that he cast them both together and subsequently divided them in two, and the missing cubit is not counted because it is unlike the work of the rest of the pillar, as is written there in the section (7:22): "And upon the top of the pillars was lily work.⁠" Rabbi Joseph [Kara] also explained it in this manner, but it is not acceptable to me, for what is the meaning of its height being eighteen, but this is how I heard it, that he surely cast them both together, and then divided them in two; so we find that each one was seventeen and a half cubits, and the capital, which was the chapiter, as is stated there, its thickness was half a cubit, making each one eighteen cubits.

and the capital – Heb. וְהַצֶּפֶת. That is the overlay (צִפּוּי) like (verse 10): "and he (sic) overlaid them (וַיְצַפֶּה) with gold.⁠" I.e., it was made like a sort of hollow (conical) hat, whose thickness was half of a cubit from below, and when it is inverted and placed on the pillar, it is found to be eighteen cubits: in I Kings (7:16-20), it is called chapiters (כֹּתָרוֹת), an expression of a crown (כֶּתֶר), as it is written: "And two chapiters (כּתָרוֹת), etc.⁠"

אמות שלשים וחמש ארך – ¹על מדת שני העמודים הוא אומר, כי העמוד האחד לא היה קומתו אלא שמנה עשרה (מלכים א ז׳:ט״ו), וכן השני – הנה שלשים ושש בין שניהם. והאמה האחת שלא מנה – שהיה חצי אמה מכל אחת נכנסת בתוך הכותרות; לפיכך לא אמ׳ אלא שלשים וחמש. ומה שמנה קומת שני העמודים כאחד, לפי שבשעת יציקה יצקם כאחד; והראיה – שאמ׳ ״ארך״: ידמה כי לעת היציקה הוא מונה, ²שקומתן ארך ביציקתן. ובספר מלכים מונה מדתן לעת העמדתן – שהיו עומדין – ³ומנה קומתן; לפיכך אמ׳ מדת ⁴כל עמוד לבדו – בקומה.

והצפת – הוא הכותרת שאומ׳ בספר מלכים (מלכים א ז׳:ט״ז), שהיה על ראש כל עמוד כותרת (שם). והיתה חמש אמות, כמו שאומ׳ הנה אמות חמש; ובסוף ספר מלכים אומ׳ ״הכותרת שלש אמות״ (מלכים ב כ״ה:י״ז)! ⁵אמרו רבותי׳ ז״ל (ברייתא דמ״ט מידות, או״מ ע׳): שתי אמות התחתונות של כותרת היו שוות לעמוד, שלא היה בהן צורה, ושלש העליונות הן עודפות לחוץ מוקפות צורה, שנ׳ ⁶״שבכים מעשה שבכה״ (מלכים א ז׳:י״ז) – כמין לולבין של דקל היו מוקפות; לפיכך לא מנה בסוף מלכים אלא השלש אמות העליונות שהיתה בהן השבכה. ⁷לפיכך אמ׳ בסמוך ״ושבכה ורמונים על הכותרת סביב״ (מלכים ב שם), שלא דבר אלא על השלש אמות העליונות שהיתה בהן השבכה. ⁸ונקראת הכותרת ״צפת״ לפי שהיתה צפוי לעמוד.

1. על מדת שני העמודים וכו׳. השוו דבריו למלכים א ז׳:ט״ו ד״ה ״שמונה עשרה אמה״; וראו רש״י ור׳ יוסף קרא שם, ופירושו המחודש של המיוחס לרש״י כאן.

2. שקומתן ארך ביציקתן. ר״ל: בשעת היציקה הם שוכבים על הרצפה, והגובה שלהם הוא אז כמו אורך.

3. ומנה קומתן. ר״ל: שם קרא למידה זו ״קומה״, כי הוא מתכוון לשעת עמידתם.

4. כל עמוד לבדו. כי חולקו לשנים לפני שהועמדו.

5. אמרו רבותי׳ ז״ל וכו׳. השוו דבריו על מלכים א ז׳:ט״ז. גם רש״י ור׳ יוסף קרא שם מצטטים אותו מדרש, ומבינים שכאשר כתוב כי שתי האמות התחתונות של הכותרות היו שוות לעמוד, הכוונה היא ששתי האמות העליונות של העמודים היו תחובות בכותרות. אך קשה להבין כך בדעת רד״ק, כי למעלה על פסוק טו (ד״ה ״אמות״) הוא טוען שרק חצי אמה של כל עמוד היה תחוב בכותרת. (ואכן, רש״י ור׳ יוסף קרא מפרשים אחרת באותו הקשר; ראו דבריהם על מלכים ז׳:ט״ו.) נדמה, איפוא, שרד״ק מבין כי שתי האמות התחתונות של הכותרות היו אמנם למעלה מהעמודים (חוץ מחצי האמה התחתונה), אך היו ״שוות לעמוד״ ברחבן כי לא היו מוקפות שבכה; ובכן, רק שלש האמות העליונות שהיתה בהן השבכה, שהיו בכך יותר רחבות מהעמודים, נמנות בסוף מלכים. ומובנת בזה לשון הברייתא ״עודפות לחוץ״ (ולא ״עודפות מלמעלה״), כלומר: לצד, מחוץ לרוחב העמודים. גם מובן בכך מה ששילבה הברייתא את מה שהיו מוקפות צורה עם ענין העודף באופן כה בולט, באמרה כי ״הן עודפות לחוץ מוקפות צורה״; השוו לעומת ניסוחיהם של רש״י (״היו עודפות לחוץ המוקפות צורה״) ושל ר׳ יוסף קרא (״ומוקפות צורה״), המנסים להפריד בין שני העניינים. יתירה מזו, מובן בזה ניסוחו של רד״ק בפירושו למלכים ״נפרדות לחוץ״, במקום ״עודפות לחוץ״; כי מהמונח ״עודף״ ניתן להסיק כמו רש״י שהאמות שלא ״עדפו״ חפפו את העמודים (השוו ״וסרח העדף״ [שמות כ״ו:י״ב] בהקשרו), אך מהלשון ״נפרדות לחוץ״ אין לטעות ולהבין שהכוונה לעודף מלמעלה.

6. ״שבכים...⁠״ – כמין לולבין של דקל היו מוקפות. השוו דבריו ודברי רש״י ור׳ יוסף קרא שם.

7. -לפיכך...השבכה. דבריו אלה חסרים בכת״י פריס, וסביר שהם מתוספותיו של רד״ק.

8. ונקראת הכותרת ״צפת״ וכו׳. בספר השרשים ערך ״צפה״ כותב רד״ק שיתכן שכך פירושו, ושהוא משורש ״צפה״ (והשוו המיוחס לרש״י). אבל הוא מצטט מקודמיו ש״צפת״ הוא שורש בפני עצמו, שפירושו צנצנת. בתרגום: ״קרונתא הי כדמות שרגא״; והשוו על כך מה שמצטט רד״ק בשם רז״ל בספר השרשים שם ובפירושו לישעיהו כ״א:ה׳ (בראשית רבה סוף פרשה סג), ש״צפית״ באותו פסוק בישעיהו פירושו: מנורה. אבל ל״ד-רוברט, בהשוואה עם התרגום להלן ד׳:י״ב, מעדיפים לגרוס כאן בתרגום ״סריגא״ במקום ״שרגא״ על פי עד-נוסח אחד; ראו מהדורתם על-אתר, ושם כרך א ע׳ 111 הערה 6.

Thirty-five cubits in length. This refers to the measurement of the two columns together; for the height of one column was only eighteen (1 Kings 7:15), and the same for the other—for a combined total of thirty-six. The reason the text says just thirty-five, though, leaving out one cubit, is that half a cubit of each was inserted into a capital. The reason the text provides the height of the two columns together is that when they were cast, they were cast as one. The proof is that it says “length,” implying that it is providing the measurement at the time of the casting; for when they were cast, their height was in fact length. In the book of Kings, however, the text provides their measurement after they were stood up in place, at which point they were vertical—so it provides their height. That is why it provides the measurement of each column independently—in height.

And the ṣefet. This is the koteret (=capital) mentioned in the book of Kings (1 Kings 7:16), for there was a capital on top of each column (ibid.). It was five cubits, as the text says here, “five cubits.” But at the end of the book of Kings it says, “the capital was three cubits” (2 Kings 25:17)! Our Sages, of blessed memory (Baraita of the Forty-nine Principles), say: “The two bottom cubits of the capitals, which had no design, were identical to the columns, whereas the top three [cubits] extended outward by virtue of their surrounding design, as the text says, ‘nets of meshwork’ (1 Kings 7:17): they were surrounded by the likeness of palm branches.” At the end of Kings, then, it only counts the three upper cubits that had the meshwork on them. That is why it says right afterward, “and there was a meshwork [decorated] with pomegranates about the capital” (2 Kings 25:17)—for it is speaking only of the three upper cubits that had the meshwork on them. The reason the capital is called the ṣefet is that it was ṣafuy (=laid over) the column.

אמות שלשים וחמש ארך – רוצה לומר: בן שני העמודים ולזה היה גובה כל עמוד שבע עשרה אמה וחצי ואולם בס׳ מלכים זכר שגובה כל עמוד היה שמונה עשרה אמה ולא דקדק בחצי אמה או היה חצי הראמה מכוסה בכותרת.

והצפת אשר על ראשו – היא הכותרת שהיה על ראש העמוד כמו שנזכר בס׳ מלכים והיא מחובר משתי כותרות כל אחת בצורת מזרק כמו שבארנו שם.

לפני הבית – בחלל האולם.

שלשים וחמש אורך – של שניהם יחד.

והצפת – היא הכותרת האמור במ״א וקרוהי צפת לפי שהיתה צפוי וכסוי על העמוד ממעל.

שלשים וחמש – שבמלכים (ז׳:ט״ו) שכל עמוד היה גבוה י״ח אמה, ולמד עזרא שבעת יצק שניהם כאחד היו ל״ה אמה ואח״כ הקיש בקורנס על כ״א ונתארך חצי אמה, כמ״ש בפי׳ שם.

והצפת – היא הכותרת (מלשון צניף, או על שעומד כצופה מלמעלה), ומפני שהיו בו ב׳ חלקים קרא לשניהם בשם צפת.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םהכל

(טז) וַיַּ֤עַשׂ שַׁרְשְׁרוֹת֙ בַּדְּבִ֔יר וַיִּתֵּ֖ן עַל⁠־רֹ֣אשׁ הָעַמֻּדִ֑ים וַיַּ֤עַשׂ רִמּוֹנִים֙ מֵאָ֔ה וַיִּתֵּ֖ן בַּֽשַּׁרְשְׁרֽוֹת׃

And he made chains in the Sanctuary, and put them on the tops of the pillars; and he made one hundred pomegranates, and put them on the chains.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודמלבי״םעודהכל

וַעֲבַד תִּכִּין בְּבֵית כַּפּוֹרֵי וִיהַב עַל רֵישׁ עַמוּדַיָא וַעֲבַד רִמוֹנִין מְאָה וִיהֵב בְּתִכַּיָא.

ויתן בשרשרות – עשה שרשרות בראש הצפת תחתיו ובתוך השרשרות קבע צורת רמונים כדי לכסות חלל הצפת כדכתיב: לכסות את שתי גולות הכותרת (מלכים א ז׳:מ״ב) ועל שם חללו קורא להם גולות כזו השבכה שכתב שם הם השרשרות לשון ועל שבכה יתהלך (איוב י״ח:ח׳) ל׳ ענפים, כמו בסבך בקרניו (בראשית כ״ב:י״ג). ויש אומרים קופיא ור׳ אלעזר פירוש ענפים.

and placed them in the chains He made chains at the top of the capital under it, and within the chains he set forms of pomegranates in order to cover the hollow of the capital, as it is written (ibid. verse 41): "to cover the two bowls (גֻלּוֹת) of the chapiters,⁠" and because of its hollow, he calls them גֻלּוֹת. And concerning the net-work (שְׂבָכָה) written there, these are the chains, an expression of (Job 18:8): "and he shall walk on the nets (שְׂבָכָה),⁠" an expression of branches, like (Gen. 22:13): "caught in the hedge (בַּסְּבַךְ) by its horns.⁠" Some interpret it as coif, and Rabbi Eliezer interprets it as branches.

ויעש שרשרות בדביר ויתן על ראש העמדים – אינו אומר שאותן שרשרות שבדביר נתן על ראש העמודים, שהרי העמודים היו באולם על פני ההיכל! אלא פרושו ¹שעשה שרשרות בדביר, כמו שאומ׳ במלכים ״ויעבר ברתוקות זהב לפני הדביר״ (מלכים א ו׳:כ״א); ואמ׳ אחר כן ״ויתן על ראש העמודים״ – פי׳: ויתן שרשרות על ראש העמודים. ²ולפי שזכר ״שרשרות״ חסרו וסמך על המבין; וכן דרך המקרא בכמה מקומות.

1. שעשה שרשרות בדביר וכו׳. ר״ל: עשה אותן בכותל שעל פני הדביר; השוו דבריו על הפסוק במלכים.

2. ולפי שזכר ״שרשרות״ חסרו וכו׳. ר״ל: כיון שהזכיר במפורש ״שרשרות״ ביחס לאותן שבדביר, מובן שמה שנתן על העמודים היה גם שרשרות.

[Solomon] made chainwork on the inner Sanctuary and he placed on top of the columns. This is not saying that he placed the chainwork that was on the inner Sanctuary on top of the columns, for the columns were on the porch in front of the Great Hall! Instead, it means that he made chainwork on the inner Sanctuary, as the text says in Kings, “He inserted bars of gold chainwork in front of the inner Sanctuary” (1 Kings 6:21); and, it proceeds to say, “he placed on top of the columns,” meaning that he placed [more] chainwork on top of the columns. But because it had already said “chainwork,” it leaves [the word] out and relies on the reader’s understanding. Such is the method of the text in many places.

ויעש שרשרות – הוא האמור במ״א ויעבר ברחוקות וכו׳ ור״ל שעשה בריחים משלשלאות זהב לפני המחיצה שבין ההיכל לבית קה״ק.

בדביר – המחיצה ההיא נקראה דביר כמו בית קדש הקדשים עצמה.

ויתן על ראש העמודים – נתן שרשרות על ראש העמודים ובהם היו הרמונים חרוזים ולפי שזכר מלת שרשרות בתחלת המקרא חסרו כאן וסמך על המבין ועם שאינם במקום השרשרות ההם.

מאה – לכל טור היו מאה ולכל עמוד היו שתי טורים כמ״ש במ״א.

ויעש שרשרות – לא הזכיר מן השבכה שיזכרנה לקמן (ד׳:י״ב), רק למדנו שהשרשרות היו מצופים בראשם בשבכה ובסופם היו הרמונים תלוים, וקרא תחתית השבכה בשם דביר, שהוא החדר הפנימי המכוסה, שהיו דומים כמונחים בדביר וחדר לפנים מחדר.

ויעש רמונים מאה – היינו בכל שרשר היו תלוים מאה רמונים, וזה מ״ש במלכים (פסוק כ׳) והרמונים מאתים, ר״ל שני טורים, כל טור של מאה רמונים, וכמ״ש בסוף ירמיה, וכבר בארתי דבר זה היטב בפי׳ מלכים שם, עיי״ש.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודמלבי״םהכל

(יז) וַיָּ֤קֶם אֶת⁠־הָֽעַמּוּדִים֙ עַל⁠־פְּנֵ֣י הַהֵיכָ֔ל אֶחָ֥ד מִיָּמִ֖ין וְאֶחָ֣ד מֵֽהַשְּׂמֹ֑אול וַיִּקְרָ֤א שֵׁם⁠־[הַיְמָנִי֙] (הימיני) יָכִ֔ין וְשֵׁ֥ם הַשְּׂמָאלִ֖י בֹּֽעַז׃

And he set up the pillars before the temple, one on the right hand, and the other on the left, and he called the name of that on the right hand Jachin, and the name of that on the left Boaz.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת דודעודהכל

וַאֲקֵים יַת עַמוּדַיָא עַל אַפֵּי הֵיכְלָא חַד מִן יְמִינָא וְחַד מִן שְמָאלָא וּקְרָא שׁוּם יַמִינָאָה יָכִין עַל שׁוּם דְאִתַּקְנַת מַלְכוּתָא דְבֵית דָוִד וְשׁוּם סְמָאלָא בוֹעַז עַל שׁוּם בּוֹעַז רַב בֵּית אַבָּא לְבֵית יְהוּדָה דְמִנֵיהּ נְפָקוּ כָּל מַלְכַיָא דְבֵית יְהוּדָה.

על פני ההיכל – על פתח ההיכל בחוץ באולם כדמוכח וכותרת אשר על ראש העמודים אולם ההיכל מעשה שושן (מלכים א ז׳:י״ט).

אחד מימין – הפתח.

ואחד מהשמאל – הפתח.

יכין – ובועז יכין על שם מלכות בית דוד שנמשל לירח כדכתיב כירח יכון עולם (תהלים פ״ט:ל״ח).

בועז – (כנגד השמש שהוא יוצא בגבורה ועוז) שנאמר ישיש כגבור לרוץ (תהלים י״ט:ו׳). והבי״ת בבועז כמו מ״ם בנח ינחמנו (בראשית ה׳:כ״ט), כי מי״י שאלתיו (שמואל א א׳:כ׳) בשמואל.

ויקרא שם הימיני יכין – אע״פ שירח קטן מהשמש שיועיל לו ויהיה נכון כירח יכון ולא כלבנה המתחסרת אמר שלמה אם הקב״ה כינה מלכותי לשמש וירח אף אני אעשה דבר נכון וקים עמודי נחשת גדולים, ד״א חירם שהיה מבני דן עשה את העמודים קרא את האחד יכין על שם אביו שמשון שנאמר בו: וילפת שמשון שני עמודי התוך (וגו׳ נכון וגו׳) (שופטים ט״ז:כ״ט). ושלמה קרא לשני בועז ע״ש זקנו בועז דוגמא ויקרא לו לבן יגר שהדותא (בראשית ל״א:מ״ז).

before the Heichal At the entrance of the Heichal on the outside, in the vestibule, as is proven in I Kings (7:19): "And the chapiters that were upon the top of the pillars were of lily work in the vestibule.⁠"

one from the right of the entrance.

and one from the left of the entrance.

Jachin, etc. Boaz Jachin because of the kingdom of the house of David, which was compared to the moon, as it is written (Ps. 89:38): "Like the moon, which is established (יִכּוֹן) forever.⁠"

Boaz, corresponding to the sun, [which emerges with might and strength (עֹז) (Yesod Veshoresh Haavodah)], as it is written (ibid. 19:6): "it rejoices like a mighty man, running,⁠" (Midrassh Tadshe, ch. 2). The "beth" of בֹּעַז is like the "mem" in (Gen. 5:29) נֹחַ יְנַחֲמֵנוּ and in (I Sam 1:20) שְּׁמוּאֵל כִּי מֵה' שְׁאִלְתִּיו.

and he named the right one Jachin although the moon is smaller than the sun, i.e., that it shou ld help him like an established moon, but not like a diminishing moon. Said Solomon, "If the Holy One, blessed be He, compares my kingdom to the sun and the moon, I too shall make an established and enduring thing, namely, large copper pillars.⁠" Another explanation: Huram, who was one of the sons of Dan, made the pillars. He called one Jachin after his father Samson, about whom Scripture states (Jud. 16:29): "And Samson grasped the two pillars of the center, etc.⁠" And Solomon called the second one Boaz after his grandfather, Boaz. A similar instance is (Gen. 31:47): "And Laban called it Yegar Sahadutha.⁠"

ויקרא שם הימיני יכין ושם השמאלי בעז – ¹לפי דרך הפשט קראם כן לסימן טוב: ״יכין״ לשון הכנה, כלומ׳ שיכון הבית לעולם, ו״בעז״ לשון עז – והיא מלה מורכבת: ״בו עז״ – כלומר שיתן בו השם העוז והקיום. ולפי שהיו העמודים בכניסת הבית, קרא להן שמות לסימן טוב לבית.

1. לפי דרך הפשט וכו׳. השוו דבריו למלכים א ז׳:כ״א ד״ה ״יכין״. והשוו לעומת הגישות המדרשיות הנמצאות בתרגום ובמיוחס לרש״י; וראו גם ילקוט שמעוני מלכים א סימן קפה.

And [Solomon] called the [column] to the right Yakhin and the one to the left Bo‘az. According to the plain sense, he called them this as a good omen: Yakhin in the sense of hakhanah (=securing), meaning that the Temple should be secured forever, and Bo‘az in the sense of ‘oz (=strength)—it is a compound word: bo ‘oz (=there is strength in it)—meaning that God should give the Temple strength and endurance. Because the columns were at the entrance to the Temple, he called them names that would be a good omen for it.

ויעש שרשרות בדביר – ירצה לפי מה שאחשוב שהוא עשה שרשרות בכותרת הפנימית והיא התחתונה כי הצפת הוא שתי כותרות דבוקות זו בזו תמונת כל אחת מהן כמו תמונת מזרק והנה כמו שקרא דביר שם הבית הפנימי כן קרא דביר שם הכותרת הפנימית.

שם הימיני – הימני קרי ועיין בשרשו.

יכין – לסימן טוב שיכין הבית לעד.

בועז – הוא מלה מורכבת בו עז ר״ל בהבית הזה ימצא עוז וחוזק לישראל.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת דודהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון